אנשים חיים כיום שנים ארוכות, תוחלת החיים גבוהה יחסית וכתוצאה מכך, מחלות הקשורות לזיקנה מהווים את אחד הנושאים החשובים ביותר לשירותי רווחה והבריאות.
מחלות אלה באות לידי ביטוי בתפקוד בכלל הגורמים המשפיעים על התפקוד היומיומי ולפעמים מלווה גם בירידה קוגניטיבית ותפקודית.
הידרדרות זו משפיעה רבות על הלוקים בה, על בני המשפחה המטפלים ועל החברה, עקב העומס ההולך וגובר הכרוך בטיפול.
הזמן להיעזר
הטיפול בקשיש הסיעודי כרוך בנוסף לעלות הכלכלית, בזמן וכוחות פיזיים ונפשיים.
קיימת רתיעה בציבור מפני בתי אבות בכלל ומסגרות סיעודיות בפרט, בגלל הקשר לזיקנה, תלות, ניתוק... אולם כל מי שבודק את התחום מגלה כי קיימים מסגרות סיעודיות איכותיות, המשלבות רמה מקצועית עם יחס חם ואנושי, ומהווים תמיכה לקשיש ולמשפחתו.
ההחלטה לאשפז את הקשיש/ה במסגרת מוסדית, דהיינו להעביר את האחריות לטיפול לאחרים מתקבלת כאשר:
1. קיימת הידרדרות משמעותית במצב הקשיש/ה.
2. המסגרות הקהילתיות לא מסוגלות לספק תמיכה מספקת.
3. הנטל על המשפחה ובעיקר המטפל הראשי כבד ומפריע ליכולתו לתפקד במישורים
האחרים של חייו.
קשיים המלווים את ההחלטה
ההחלטה להכניס את הקשיש/ה הסעודי/ת למסגרת מוסדית היא לרוב של המשפחה.
זו החלטה קשה עבור בני המשפחה, כשהגורמים הרגשיים גוברים על השיקולים ההגיוניים. בעיני רבים החלטה כזו נתפסת ככישלון של המשפחה בטיפול ביקירם, נטישה, ואנוכיות.
היחס לסידור מוסדי תלוי תרבות ומנטליות, ולרוב נעדר שיפוט רציונלי.
חלק לא מבוטל מהקשישים, (ובמיוחד הסובלים מדמנציה) זקוקים לטיפול מקצועי (סיעודי ורפואי) מסביב לשעון ולאורך זמן.
השירות בקהילה אינו ערוך לספק שירותים אלה, ולמטפלים בד"כ אין הכשרה מקצועית, כמו כן חסר פיקוח מקצועי המזהה ומטפל בבעיות מיד כשהן מתעוררות.
תפקיד המסגרת המוסדית
המסגרת המוסדית צריכה לתת מענה, בזמן אמת לכל הצרכים של הקשיש, ולשמר במידת האפשר את העירנות הקוגניטיבית. לכן סידור מוסדי יכול להיות הפתרון הנכון עבור הקשיש/ה ועבור משפחתו, ואין הצדקה לרגשות אשמה.
קיים מספר רב של מסגרות מוסדיות, ובני המשפחה יכולים לבדוק את הרמה המקצועית של הצוות, איכות השרות והטיפול, לבקש המלצות וכד'.
המשפחה אמנם משתחררת מנטל הטיפול, אך אינה מנתקת את הקשר עם יקירם.
היא יכולה וצריכה לשמור על קשר עם הקשיש והמערכת החדשה בה הוא משולב.
במסגרות סיעודיות טובות תמצא המשפחה אוזן קשבת ותשובות לכל הבעיות הקשורות בטיפול ביקירם.
היתרונות בסידור מוסדי לקשיש (מוסד ברמה טובה):
א. השגחה וטיפול מקצועי של צוות המיומן בגריאטריה.
(רפואי, סיעודי, פיזיותרפיה, תזונה ותעסוקה)
ב. מעקב צמוד אחר מצבו של הקשיש ותגובה מידית.
ג. מתן אפשרות לבני המשפחה להמשיך בשגרת חייהם, תוך שמירה על קשר עם יקירם.
ד. "נופשון" שהייה לזמן קצר, כשהמשפחה או המטפל נמצאים בחופשה.
ה. התאוששות אחרי מחלה או ניתוח.
ו. איזון תרופתי - אשפוז תוך מעקב של מומחה גריאטרי ורופא.
מחלות אלה באות לידי ביטוי בתפקוד בכלל הגורמים המשפיעים על התפקוד היומיומי ולפעמים מלווה גם בירידה קוגניטיבית ותפקודית.
הידרדרות זו משפיעה רבות על הלוקים בה, על בני המשפחה המטפלים ועל החברה, עקב העומס ההולך וגובר הכרוך בטיפול.
הזמן להיעזר
הטיפול בקשיש הסיעודי כרוך בנוסף לעלות הכלכלית, בזמן וכוחות פיזיים ונפשיים.
קיימת רתיעה בציבור מפני בתי אבות בכלל ומסגרות סיעודיות בפרט, בגלל הקשר לזיקנה, תלות, ניתוק... אולם כל מי שבודק את התחום מגלה כי קיימים מסגרות סיעודיות איכותיות, המשלבות רמה מקצועית עם יחס חם ואנושי, ומהווים תמיכה לקשיש ולמשפחתו.
ההחלטה לאשפז את הקשיש/ה במסגרת מוסדית, דהיינו להעביר את האחריות לטיפול לאחרים מתקבלת כאשר:
1. קיימת הידרדרות משמעותית במצב הקשיש/ה.
2. המסגרות הקהילתיות לא מסוגלות לספק תמיכה מספקת.
3. הנטל על המשפחה ובעיקר המטפל הראשי כבד ומפריע ליכולתו לתפקד במישורים
האחרים של חייו.
קשיים המלווים את ההחלטה
ההחלטה להכניס את הקשיש/ה הסעודי/ת למסגרת מוסדית היא לרוב של המשפחה.
זו החלטה קשה עבור בני המשפחה, כשהגורמים הרגשיים גוברים על השיקולים ההגיוניים. בעיני רבים החלטה כזו נתפסת ככישלון של המשפחה בטיפול ביקירם, נטישה, ואנוכיות.
היחס לסידור מוסדי תלוי תרבות ומנטליות, ולרוב נעדר שיפוט רציונלי.
חלק לא מבוטל מהקשישים, (ובמיוחד הסובלים מדמנציה) זקוקים לטיפול מקצועי (סיעודי ורפואי) מסביב לשעון ולאורך זמן.
השירות בקהילה אינו ערוך לספק שירותים אלה, ולמטפלים בד"כ אין הכשרה מקצועית, כמו כן חסר פיקוח מקצועי המזהה ומטפל בבעיות מיד כשהן מתעוררות.
תפקיד המסגרת המוסדית
המסגרת המוסדית צריכה לתת מענה, בזמן אמת לכל הצרכים של הקשיש, ולשמר במידת האפשר את העירנות הקוגניטיבית. לכן סידור מוסדי יכול להיות הפתרון הנכון עבור הקשיש/ה ועבור משפחתו, ואין הצדקה לרגשות אשמה.
קיים מספר רב של מסגרות מוסדיות, ובני המשפחה יכולים לבדוק את הרמה המקצועית של הצוות, איכות השרות והטיפול, לבקש המלצות וכד'.
המשפחה אמנם משתחררת מנטל הטיפול, אך אינה מנתקת את הקשר עם יקירם.
היא יכולה וצריכה לשמור על קשר עם הקשיש והמערכת החדשה בה הוא משולב.
במסגרות סיעודיות טובות תמצא המשפחה אוזן קשבת ותשובות לכל הבעיות הקשורות בטיפול ביקירם.
היתרונות בסידור מוסדי לקשיש (מוסד ברמה טובה):
א. השגחה וטיפול מקצועי של צוות המיומן בגריאטריה.
(רפואי, סיעודי, פיזיותרפיה, תזונה ותעסוקה)
ב. מעקב צמוד אחר מצבו של הקשיש ותגובה מידית.
ג. מתן אפשרות לבני המשפחה להמשיך בשגרת חייהם, תוך שמירה על קשר עם יקירם.
ד. "נופשון" שהייה לזמן קצר, כשהמשפחה או המטפל נמצאים בחופשה.
ה. התאוששות אחרי מחלה או ניתוח.
ו. איזון תרופתי - אשפוז תוך מעקב של מומחה גריאטרי ורופא.
גב' טניה קרמן, עובדת סוציאלית, בית וייזל.
http://www.beit-weisl.co.il
http://www.beit-weisl.co.il
